טאי צ'י קלאסי במצפה רמון וחינוך יציבה: רב אמן ניר מלכי. הקונספט של צפריר. 

ללמד טאי צ'י לישראלים במצפה רמון: שאל את עצמך תמיד לפני מי אתה עומד, ולכמה זמן.
לתיירים ומזדמנים: אם הצלחת להביא אותם לנוע כקבוצה ולחוש את זרימת הפעימה של הטאי צ'י ותוכל לשמוע זאת במחיאת כף היד האחת.בסוף האימון.
לתלמידים קבועים: למד את הקאטות מהר ככל האפשר.אין דבר פחות יציב מתלמיד קבוע במצפה רמון. השתמש במוזיקה ובמקל.השתמש בנוף.
לתלמידי הישיבה: למד טאי צ'י קלאסי. קל להם ללמוד. וגם שיטת אלכסנדר.
למשפחה: למד כל מה שאתה יודע, ולכל אחד משהו אחר.

"מהר זה לאט, לאט זה מהר."
בתרגול דחיפה: "אם אתה סגור אתה פתוח. אם אתה פתוח אז אתה סגור."
ניר מלכי, ירושלים 1987. נאמר בשעור.

טאי צ'י קלאסי למתחילים הוא הקאטה ושיטת הלימוד כפי שנמסרו לי ולאחרים על ידי ניר מלכי במשך שלוש שנים לפני עשרים שנה.
החל מן השנה השנייה להוראתו את הטאי צ'י בישראל, וכפי שקיבל אותם מהמורה שלו שקיבל אותם במשפחתו בטאייואן. הטאי צ'י כולל את הקאטה של המקל כפי שנמסרה לי על ידי בני דותן, שלמד אותה כמורה ומטפל שיאצו בסין.

הקאטה נלמדת לאורך שנה לפחות והיא מונה בין 96 ל48 תנועות.? ?[תלוי איך סופרים} היא נמשכת בקצב אחיד ללא שינוי מתחילתה עד סופה לאורך פרק זמן שבין חצי שעה לכפול מזה ואף יותר.שיטת הלימוד מועברת במבנה השיעור הקבוע. הוא כולל תמיד חימום ,יציבות בתנועה ובקפיאה,עבודת זוגות של לחימה והקאטה של המקל .

גברים ונשים יכולים ללמוד בקבוצה מעורבת בהתחלה, אך ככל שמתקדמים בידיעת הקאטה ומבנה השיעור מתקרבים לרגע שבו יש להפריד בין המינים. האימון השגרתי נערך לרוב בחלל סגור וחשוף מריהוט. ללא מוזיקה, ללא מראות. על התלמיד להתאמן עצמאית בשנה הראשונה במבנה שעור מלא כל יום, למעט שבת.

העיקרון של ניר: על המתחיל מוטל להשתלב בזרימת הפעימה של הקבוצה בעזרת מבנה השיעור כולו. את הקאטה הוא מבצע עם הקבוצה עד המקום שלמד מן המורה. את המחצית הראשונה של הקאטה מלמד המורה בלבד לכל תלמיד בנפרד, תנועה אחר תנועה. את המחצית השנייה התלמיד לומד בעצמו מעוזרי המדריך.

העיקרון השני של ניר: . הידע הפנימי ביותר יכול לעבור רק במגע.
בכל אימון, עבודת הזוגות מאפשרת מגע ישיר בין המורה ובין כל תלמיד בקבוצה.
יש לכך חשיבות לא פחותה מהוראת התנועה לכל תלמיד בנפרד על ידי המורה בלבד.

העיקרון השלישי: בכל אימון מדריכים שניים .מורה ועוזר מדריך. בכל אימון מבצעים את הקאטה פעמיים. הזמן שבו מוביל עוזר המדריך את המתקדמים בקאטה הראשונה הוא הזמן שיש למורה ללמד את התנועה למתחילים.
ירושלים, מרכז נעמת קולנוע מיטשל.1987-1990

חינוך יציבה סיני.חינוך יציבה אורבאני.
טאי צ'י צו'אן כולל זרמים שונים על פי משפחות המקור בסין העתיקה. באופן הכללי ביותר: אמנות לחימה של עובדי אדמה עם אוריינטציה של 'יושבי קרקע'. כלומר שימוש מועט בכיסאות בחיי היום יום, והכיסאות שבשימוש נמוכים מאוד. על כן יציבתם הטבעית שונה לחלוטין מיציבתו של אדם אורבאני, מערבי או ישראלי. לכן יש טאי צ'י סיני, וטאי צ'י אחר.

טאי צ'י סיני נשען על מסורת רחבה של תרבות ואמנויות לחימה . טאי צ'י אחר הוא זה המיובא לישראל או למערב ועובר טרנספורמציה הכרחית ומתחייבת מעצם היותו מוטמע בגופו של המורה המערבי ועד כמה הוא מעביר את יציבתו המערבית לתלמידיו, כשהיא שזורה בתנועות אותן למד ממורה סיני. גם שיטת הלימוד משתנה, כדי להתאים אותה לתלמיד המערבי. אמירה זאת ניתן להכיל על כל שיטות העיסוי, ריפוי ומדיטציה או אמנויות לחימה שיובאו מן המזרח. איכות המורה ולימודו נמדדים בקרבת הקאטה למקור.
האבחנה אם המורה לטאי צ'י בישראל הוא דור ראשון של תלמידים לרבי אומן כמו ניר מלחי, בני דותן ואחרים או דור חמישי של תלמידי ?תלמידים הנה משמעותית .למיטב שיפוטי פער הדורות מתבטא בירידת איכות והתרחקות מן המקור. הקאטה מתקצרת מאוד, התנועות נהיות גולמניות וזרימת הפעימה הופכת להיות היפר אקטיבית או קפואה. מבחנם הסופי של אלה נמדד בלחימה ויכולת דחיפה ללא שימוש בכוח.

טאי צ'י ישראלי.
אני ישראלי יליד שיכונים של מדינה מערבית. בטרם הכרתי את הטאי צ'י כבר היו מאחורי עשרות אלפי שעות של ישיבה בכיסאות החל מינקות, אפשרות לעקמת רב דורית וליקוי צוואר האופייני ליציבה ישראלית- יהודית. יש לי או הייתה לי יציבה ישראלית אופיינית.
את העניין זה שערתי כבר בימים הראשונים ללימודי את הטאי צ'י. שיערתי גם ששינוי בהרגלי היציבה אינו יכול להתרחש רק על ידי אימון מתמיד בטאי צ'י. כמו מעטים אחרים פניתי לדרך שמשלבת לימוד שיטת אלכסנדר, טאיקוואנדו וטאי צ'י . ידוע לי שיש מורים אחרים לשיטת אלכסנדר שהפכו למדריכי טאי צ'י, וישנם מדריכי טאי צ'י מבית מדרשו של ניר מלחי שהפכו למורים מוסמכים בשיטת אלכסנדר.
השיטה מתמחה בישיבה וקימה מכיסא תוך הימנעות מן הליקוי בצוואר.